תלמוד ירושלמי סנהדרין
דּוֹאֵג אָדָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה הָיָה. בָּאוּ יִשְׂרָאֵל וְשָׁאֲלוּ אֶת דָּוִד. לֶחֶם הַפָּנִים מָהוּ שֶׁיִּדְחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. אָמַר לָהֶם. סִידּוּרוֹ דּוֹחֶה אֶת הַשַׁבָּת לֹא לִישָׁתוֹ וְלֹא עֲרִיכָתוֹ דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. וְהָיָה שָׁם דּוֹאֵג וְאָמַר. מִי הוּא זֶה שֶׂבָּא לְהוֹרוֹת לְפָנַײ. אָֽמְרוּ לוֹ דָּוִד בֶּן יִשַׁי הוּא. מִיָּד הָלַךְ וְנָתַן עֵצָה לְשָׁאוּל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְהָמִית אֶת נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֡לֶךְ לָרָֽצִים֩ הַנִּיצָּבִים עָלָ֜יו סוֹבּוּ וְהָמִ֣יתוּ ׀ כֹּֽהֲנֵ֣י יְי כִּ֤י גַם־יָדָם֙ עִם־דָּוִ֔ד וגו׳ עַד וְלֹ֥א גָל֖וּ אֶת־אָזְנָיו. מִי הָיוּ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. אַבְנֵר וַעֲמָשָׂא הָיוּ. אָֽמְרוּ לוֹ. כְּלוּם אִית לָךְ עֲלֵינָן אֶלָּא הָדֵין זוֹנָרָה וְהָדֵין כלינירין. הָא טְרֵיפִין לָךְ. וְלֹֽא־אָב֞וּ עַבְדֵ֤י הַמֶּ֨לֶךְ֙ לִשְׁלוֹחַ אֶת־יָדָ֔ם בְּכֹֽהֲנֵ֥י יְי׃ וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְדוֹיֵ֔יג. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בַּר פָּזִי. לְדוֹיֵג כְּתִיב. אָֽמְרוּ לוֹ. מִתְפַּשְׂתָּה כְדָג. אַתָּה עָבַרְתָּה רַבְּתָה. סוֹב אַתָּ֔ה וּפְגַע֭ בַּכֹּֽהֲנֵי ײ. וַיִּסֹּ֞ב דּוֹאֵ֣ג הָֽאֲדוֹמִי וַיִּפְגַּע בַּכֹּ֣הֲֽנִ֔ים וגו׳. לֹא כֵן תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. אֵין מְמַנִּין שְׁנֵי כֹהֲנִים גְּדוֹלִים כְּאַחַת. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ כוּלָּם רְאויִין לִהְיוֹת כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים. כֵּיצַד נִתְרָחֵק. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. חַד אָמַר. אֵשׁ יָֽצְאָה מִבֵּית קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים וְלִיהֲטָה סְבִיבוֹתָיו. וְחָרָנָה אָמַר. תַּלְמִידִים ווַתִּיקִים נִזְדַּווְגוּ לוֹ וְהָיוּ לְמֵידִים וְהוּא שָׁכַח. לְקַייֵם מַה שֶׁנֶּאֱמַר חַ֣יִל בָּ֭לַע וַיְקִיאֶנּוּ מִ֝בִּטְנ֗וֹ יוֹרִישֶׁינּוּ אֵֽל׃